יום רביעי, 7 בספטמבר 2011

"מועצת העיתונות מסוכנת למדינה. מזכירה את האווירה שלפני רצח רבין." רוצה נזיפה ממועצת הבלוגים!



ברוכים הבאים לפרק נוסף בסאגה הבלתי נגמרת של שיח ההסתה החד-צדדי בישראל.
מחר (8.9) יעמוד אמנון לורד מול חברי הנהגת הפי-סי בישראל המתהדרת בשם 'מועצת העיתונות', בשבתם כבית הדין לאתיקה עיתונאית. חוץ מהעובדה שמדובר באוקסימורון בן-משפחתו של 'השמאל הלאומי', מדובר בדיון שערורייתי במיוחד.
הדיון נערך בעקבות פנייתו של עו"ד משה שחל המייצג לא פחות משלשה אקס-גנרלים וארבעה שמות משפחה: אמנון ליפקין שחק, יעקב פרי, ודני יתום.
השלושה, שמשמשים מזה שנים כ'בטחוניסטים' מקצועיים התומכים בשלום (עוד אוקסימורון), התראיינו (29.4) בידיעות אחרונות וקבעו כי 'נתניהו מסוכן למדינה'.
אמירה זו, שמעידה יותר מכל על עולמם הרציונאל-סוציאליסטי של האומרים (וגם של העורך בידיעות), היא בהחלט אמירה שמסוכנת למדינה, וראוי לה שתגונה.

ואכן, כך גם עשה אמנון לורד בטור השבועי שלו בעיתון מקור ראשון (15.7) בו העיר כי האמירות של שלשת הדימוסים מזכירות לו את אווירת ההסתה שלפני רצח רבין.

הללו, שכנראה נעלבו מהפרת זכויות היוצרים על המותג 'רצח רבין', החליטו שלא לעמוד מנגד, ופנו לעו"ד הנ"ל שיזם את הדיון הנ"ל. מחר יעמוד לורד בפני הוועדה, ונראה מה יוליד יום.

פרשה זו מזכירה לנו שוב כי שיח ההסתה הישראלי הוא חד-צדדי יותר מאלף הכרזות באו"ם. בעבר כבר פורסמו כאן שלל התבטאויות שהאסלה יפה להן, אשר בדרך כלל זיכו את האומרים בפרס ישראל ובכתבות שער מתלקקות בעיתון של המדינה.
עצוב לראות (שוב) איך רשויות המדינה, ובעיקר השופטת לאגפיה, פועלות בחוסר הוגנות משווע וגורמות לפגיעה אנושה באמון הציבור במדינה ובאושיות הדמוקרטיה.

העיסוק בקליאשות הסתה עושה חשק לסיים את פוסט הזה בהזכרת העובדה שהאווירה בישראל כבר מזמן מזכירה לנו 'ימים חשוכים' במדינות מסויימות במערב אירופה במהלך עשור ספציפי שדירתו הכרונולוגית בין שנות העשרים לשנות הארבעים.