 |
| מליאת האו"ם. רק חצי הכוס המלאה? |
מי אמר שהאו"ם יודע רק לגנות? על רקע
מהומת האלוהים שמתחוללת בימים אלו בסוריה הצליחו חברי מועצת הביטחון גם להנפיק
חוות דעת אופטימית בכל הנוגע למתרחש בגבול ישראל לבנון.
ההודעה
לעיתונות שסיכמה את שנאמר בישיבה שעסקה ביישומה של החלטה 1701 שסיימה את מלחמת
לבנון השנייה, נראית כמו תרגיל טוב בהתבוננות על חצי הכוס המלאה. "למרות
שההחלטה בסך הכל נשמרה במשך ששת השנים האחרונות" הודיע הארגון, "הרי
שחלה התקדמות מועטת בלבד בהגעה להפסקת אש מלאה".
למי שקצת עוקב או לכל הפחות משתמש בשירותי
המודיעין החשאיים של גוגל, מתברר כי לפנינו פרשנות די מרחיבה למושג "שמירה"
על הסכמים בינלאומיים. מזה שנים שכותרות העיתונים עוקבות בדאגה אחר סימני ההתחמשות
של הארגון השיעי. כבר בשנת 2008, היה ברור שפירוז זה הדבר האחרון שקורה בדרום
לבנון. ברק מחה על כך בפני
שר החוץ הצרפתי, לבני דיברה על זה עם המקביל האיטלקי, ובשנת 2009 כשכבר דובר על 40,000 רקטות
אפילו הבריטים קרי המזג הביעו על כך "דאגה
עמוקה". הלבנונים, אם שאלתם, טענו שארסנל נשק עם טווח הגדול פי כמה
מאורכה של מדינתם הוא "עניין פנימי" בלבד.
כל זה לא מפריע לאדון דרק פלומבי, המתאם
המיוחד של האו"ם לענייני לבנון, להודיע לעיתונות כי "הוא קיבל תחושה
חזקה של החשיבות והערך של עבודת יוניפי"ל בלבנון בכל הנוגע לשימור השקט משני
צידי הקו הכחול"
האמת היא שקשה להאשים אותו. לפי הדיווחים,
במשך תקופה ארוכה כוחות יוניפי"ל לא מנעו את חימושו של
החזבאללה ונמנעו מלהתעמת איתו; וחמור מזה – הכוח העביר למפקדיו דיווחים
שקריים ומוטים על המתרחש בשטח.
רק כך אפשר להבין איך הצהרות פומביות
ומפורשות של נסראללה על כך שארגונו מתחמש מחדש ומעביר אמצעי לחימה לדרום
לבנון, ועל כך ש"כיום יש בידי
חזבאללה רקטות היכולות להגיע לכל מטרה שהיא בשטח ישראל" עוברות מבלי משים.
 |
| חיילי הגדוד האינדונזי של יוניפי"ל בוחנים רקטה שהתגלתה טרם שיגורה (צילום: רויטרס 17 ביוני 2007 צלם: כמאל ג'אבר) |
כמה נשק יש היום בידי חזבאללה? זאת קשה
לדעת. ההערכה
לפני שנתיים הייתה כי " יש בידי חיזבאללה ארסנל של אלפי רקטות מכל הסוגים
והטווחים כולל טילים עם דלק מוצק בעלי טווח ארוך יותר ומדויק יותר". אשר בשל הטווחים הארוכים שלהם "מאפשרים להם
למקם את קני השיגור שלהם בעומק לבנון, והם מכסים טווחים הרבה יותר גדולים ממה
שהכרנו בעבר. מודל חיזבאללה 2006 שונה ממודל 2010 מבחינת יכולתם הצבאית, שהתפתחה
מאוד". יכולת זו התפתחה
באמצעות העברות נשק מאסיביות וגלויות כך שקשה אפילו לקרוא לזה הברחות: "העברות
אמצעי הלחימה לחיזבאללה מועברות באופן קבוע מסוריה ומאורגנות על ידי המשטר הסורי
והאיראני, לכן אין לקרוא לזה הברחות נשק ללבנון – זו העברה רשמית ומאורגנת". כפי שאמר תא"ל
ביידץ ראש חטיבת המחקר בשנת 2010.
היום כבר יודעים להעריך כי מדובר בלמעלה
60,000 רקטות המכסות את מרכזה ואף את דרומה של ישראל. ובעקבות הברדק ששולט בסוריה
ייתכן כי מאגר זה אף כולל אלמנטים של נשק לא קונבנציונאלי.
אז נכון, היה יחסית שקט סביב הקו הכחול
הקדוש כל כך לאו"ם, ונכון שבמהלך השקט הזה גם היו כוחות יוניפי"ל בשטח.
אבל האם אפשר לקרוא לזה "שמירה על השלום"?
